![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
עברית מקראית
| סידור קרבן מנחה בעברית מקראית[1] | ||
|---|---|---|
 | ||
| סידור קרבן מנחה בלשון הקודש ובעברית מקראית בנוסח אשכנז | ||
| מידע כללי | ||
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית" או לשון הקודש) היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים בארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.
הרבי ושפת העברית המקראית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי נהג לדבר את שיחות קודשו פעמים רבות ביידיש ולפעמים רבות בעברית המקראית הקרובה ללשון בתנ"ך. רוב ככל העלונים של חב"ד כגון שיחת השבוע או שיחת הגאולה וכן הדבר מלכות נוטים בכתיבתם לשפה העברית המקראית או עברית משנאית הנקראת לשון הקודש ומתובלים גם בעברית ישראלית רגילה.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ רוב ככל ספרי התפילה הם בעברית מקראית הנקראת לשון הקודש.