לדלג לתוכן

פורטל:דבר מלכות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

שיחות הדבר מלכות החלו לצאת לראשונה בי"ב טבת תנש"א על ידי הרב טוביה פלס, בעקבות שיחותיו של הרבי אודות "מעלתן של ישראל". החל מאז נלמדים מידי שבוע שיחות ה"דבר מלכות" - השיחות שנאמרו בשנה האחרונה בה שמענו שיחות של הרבי, החל מפרשת ויקרא תנש"א עד לפרשת ויקהל תשנ"ב.

חשיבות השיחות מהשנה האחרונה שבה שמענו שיחות, היא מדברי הרבי מלך המשיח שליט"א אודות המעלת שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ משנתו האחרונה: "והלואי היו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה" (אגרות קודש, חלק ד' עמוד כ"ד), וכן שבשיחות אלו נמצאים: "התשובות לכל השאלות" (תורת מנחם - התוועדויות (ח"א) תש"י (קה"ת, תשנ"ג) ע' 20.),

שיחות אלו עוסקות בעניני גאולה ומשיח, וכיצד כל פרט ופרט קשור לגאולה, ואיך מתכוננים אליה, מהמפורסמות שבם הם השיחה הידועה - כ"ח ניסן תנש"א, בה הורה לנו הרבי לעשות ככל אשר ביכולתנו להביא את הגאולה, דבר מלכות תזריע מצורע - בו מורה הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח משום שהוא הדרך הישרה והמהירה להביא את המשיח, ודבר מלכות חיי שרה - בה אמר הרבי שהשליחות היחידה שנותרה היא לקבל פני משיח צדקנו.

• • •

פורטל זה הינו פורטל תורני מובהק, שנועד לסייע ולעזור ללומדי שיחות הדבר מלכות. הפורטל מנגיש ללמודים את הידע הנמצא בחב"דפדיה על השיחות, החל מהרקע לשיחה, סיכום השיחה, פעילויות שנערכו בעקבות השיחה וערכים המבהירים מושגים שנלמדים בשיחה.

" דוקא בתשעה באב מחפשים עצות כיצד להיפטר מכל עניני תשעה באב, ועד להפיכתו ל"ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו", כפי שהי' בתשעה באב האחרון "

– משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשנ"ב, אות ה'. בלתי מוגה

דבר מלכות דברים הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי בשבת פרשת דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה), יום א', עשירי באב (לפני תפלת ערבית) ויום ב', י"א באב (לאחרי תפלת ערבית) תנש"א[1].

השיחה עוסקת בביאור עניינו של תשעה באב שחל בשבת, המדגיש את העניין החיובי של היום - יום לידת משיח צדקנו[2] והתגברות מזלו[3], ואשר לכן "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו"[4].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת בית המקדש השלישי. והאוירה ב-770 התרוממה לגבהים חדשים[5].

במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חילק הרבי 3 פעמים (!) דולרים לצדקה, לאחר ערבית, לאחר מנחה, ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה[6]). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון והבדלה, פתח הרבי בניגון הקפות של שמחת תורה[7].

כזכור, בדבר מלכות בלק (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו בסף הגאולה, מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי השולחן ערוך.

מהשיחות שנאמרו באותם ימים – שבת קודש, יום ראשון, ויום שני – נערכה השיחה שלפנינו. שנקודתה המרכזית היא כמודגש בתחילת השיחה "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו", ובהמשך השיחה (ס"ט) "שיהודי מאמין באמונה שלימה שמשיח צדקנו . . נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו".

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

" וכל זה מחזק עוד יותר את ענין הצפי' לגאולה – "אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל שני הפירושים שבזה: "אחכה לו בכל יום" – "שיבוא" בזמן שיבוא; ו"אחכה לו" – שיבוא "בכל יום", תיכף ומיד, ובפשטות – שביום הש"ק זה, שבת חזון תשיעי בחודש מנחם אב שנת תנש"א, בא משיח צדקנו! ובפרט שבשנה זו יש את מעלת הר"ת שהיא נקראת "הי' תהא שנת אראנו נפלאות"

..וכנהוג (בהוראות השייכות לזמן הגלות), מוסיפים לזה את ההקדמה – שכל זה הוא רק באם משיח ח"ו יתעכב ("וועט זיך ח"ו אָפּהאַלטן"), ויהי רצון שלא נצטרך יותר לומר הקדמה זו ד"חס ושלום", כיון שתיכף ומיד (ע"י השלימות במעשינו ועבודתנו, כנ"ל) בא משיח צדקנו עוד בש"ק זה קודם תפילת מנחה וכו'

"

– משיחת ש"פ דברים תנש"א, ס"ב וס"ה. בלתי מוגה

ימי סגולה לגאולה (סעיפים א-ב).

מבאר שאחכה לו בכל יום שיבוא, בפרט בעת הזאת, בפרט בחודש מנחם-אב (כשמו של משיח) (ס"א). בפרט בתשעה באב עצמו שבו נולד משיח ומזלו גובר, גם כשחל בשבת, ובפרט שבת חזון (ס"ב).

מעלת האכילה בשבת תשעה באב (סעיפים ג-ה).

מדגיש את מעלת האכילה בתשעה באב שחל בשבת, שהצום נהפך לשמחה ותענוג, מעין סעודת שור הבר והלויתן (ס"ג). מקשר את האכילה בתשעה באב למאמר חז"ל בנוגע ליום כיפור[8] "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". לשם כך מקדים ומראה את הקשר בין תשעה באב ליום כיפור, הן בחומרתו, ובעיקר, יום כיפור הוא שלימות התיקון והנחמה על החורבן של תשעה באב. וכאשר ט' באב חל בשבת – שענינה גאולה – הרי היא כיום כיפור עצמו (ס"ד). ולכן כל האוכל ושותה בתשיעי – שבת תשעה באב, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. זוכה לגילוי של עולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה, ויתבטל הצום ויהפך לששון ושמחה (ס"ה).

הקשר לפרשת השבוע (סעיפים ו-ח).

מקשר כל הנ"ל לפרשיות בתורה: שלשת השבועות של בין המצרים קשורים לגילוי ג' המוחין שיתגלו לעתיד, שכנגדם נקבל ג' ארצות בעבר הירדן. לכן בשבועות אלו קוראים בתורה על ירושת וחלוקת הארץ, כולל עבר הירדן (ס"ו). במנחה קוראים את פרשת ואתחנן על תפלת משה להכנס לארץ ולפעול את הגאולה הנצחית. ומתפלת משה ההוראה עד כמה צריך להפציר ולבקש על הגאולה (סעיפים ז-ח).

משיח מיד ממש (ס"ט).

לאחר הביאור הארוך במעלת הזמן בו אנו נמצאים, מובן שכיון שנמצאים במקום זכאי – 770, ובזמן זכאי – שבת תשעה באב, אלו הזמן והמקום הכי מסוגלים לביאת משיח צדקנו מיד, וכל הימים שלאחר מכן יהפכו כבר לימי גאולה שלימה.

המעשה הוא העיקר (סעיפים י-י"ג).

אם ח"ו משיח יתעכב, צריך להחליט החלטות טובות לימים הבאים, להוסיף בצדקה ובתורהסיומי מסכת עד ט"ו באב, ולפרסם זאת בכל מקום (ס"י). ובט"ו באב לעשות התוועדות גדולה בשמחה גדולה (סי"א). הקביעות של ט"ו באב ביום ו', מורה על סיום העבודה של בני ישראל בהבאת הגאולה (סי"ב). ותיכף ומיד משיח מגיע, וממשיכים בשמחה הכי גדולה, ובינתיים צועקים לה' שוב 'עד מתי'?! (סי"ג).

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בלתי מוגה: התוועדות ש"פ דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה) תנש"א - דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 17; שיחת יו"ד מנחם אב, תענית תשעה באב (נדחה) תנש"א - שם ע' 31; שיחת יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם אב תנש"א, אחרי תפילת ערבית - שם ע' 36.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. השיחה הוגהה על ידי הרבי באידיש, ונדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 721.
  2. כדברי חז"ל שביום תשעה באב (יום שחרב הבית) "יליד מלכא משיחא". ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא. וראה במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).
  3. שביום הולדתו של אדם "מזלו גובר". ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.
  4. פתיחת השיחה המוגהת.
  5. תיאור האווירה ב-770 בגיליון חדור בד"ם.
  6. ישנם שקישרו את דברי הרבי הנ"ל אודות לידת משיח צדקנו בתשעה באב עם העובדה שחילק דולרים לצדקה בעש"ק אחרי מנחה ובמוצש"ק אחרי מעריב (ראה דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 366-7; ע' 373), להמנהג הידוע ביום ההולדת (ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 406): "להוסיף בנתינת הצדקה . . וכשיום ההולדת חל בשבת או יו"ט - ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב - גם לאחריו)". והרי תשעה באב הוא "יום לידתו של משיח צדקנו". - מתוך "יומן מבית חיינו" (דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 380).
  7. הלשון המופיע בהערה בהתחלת השיחה: "בשעה 8:35 בערב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית הכנסת ואמר שיחה. ואח"כ נתן לכאו"א שטר של דולר ע"מ לתת אותו (או חילופו) לצדקה ובהוספה מדילי'. ואח"כ התפללו תפלת ערבית. ולאחרי התפלה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון הקפות דאביו ז"ל. המו"ל". וראה ביומן הנדפס בדברי משיח תנש"א ח"ה ע' 372-380.
  8. יומא פרק, ב.



בראשית

בראשיתנחלך לךויראחיי שרהתולדות (א'), תולדות (ב')ויצאוישלחי"ט כסלווישבחנוכהמקץה' טבתויגשויחי
שמות
שמותוארא (א'), וארא (ב')באנשי ובנות ישראלבשלחחמשה עשר בשבטיתרוכ"ב שבטמשפטים (א'), משפטים (ב')תרומהתצווה (א'), תצווה (ב')כי תשאויקהל
ויקרא
ויקראצוי"א ניסןערב פסח (א'), ערב פסח (ב')אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב')כ"ו ניסןכ"ח ניסןשמיניתזריע מצורעאחרי קדושיםאמורבהר בחוקותי
במדבר
במדברשבועות (א'), שבועות (ב')נשאבהעלותך (א'), בהעלותך (ב')שלחכ"ח סיוןקרח (א'), קרח (ב')חוקתבלקפינחסמטות מסעי
דברים
דבריםואתחנןעקבראהשופטיםכי תצאכי תבואערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב')נצבים וילך וראש השנהראש השנה, סוכות ושמחת תורהשמחת תורה
הוספות
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב)קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבלשיחת ב' ניסן תשמ"ח


"עוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה"ע, במעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז' הארצות יהי' לנו גם את קיני קניזי וקדמוני"

ערך מומלץ
ערך מומלץ

דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו הינה שיחה שאמר הרבי במוצאי י"ט - כ' כסלו (אור לכ"א בכסלו) תשנ"ב, ביחידות כללית.

בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי אדמו"ר הזקן במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'" (וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות). יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.

והדגשה מיוחדת בשנת תשנ"ב, מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.

ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.


בשל הביקוש הגדול ללימוד הדבר מלכות, נכתבו ונערכו במשך השנים ספרים וחומרי עזר ללימוד הדבר מלכות

להלן רשימה של חומרי העזר ללימוד הדבר מלכות:

  • דבר מלכות - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.
  • דבר מלכות כיס - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.
  • דבר מלכות מנוקד - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי מרכז ההפצה ממש.
  • ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת הועד להפצת שיחות.
  • שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.
  • דבר מלכות לנוער - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב שלום דובער וולף.
  • דבר מלכות לילדים - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.
  • דבר מלכות תוכן וסיכום - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.
  • הוראות ונקודות - ליקוט כל דברי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי ועד הנחות התמימים.
  • דבש מלכות - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).
  • הדרך הישרה - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב יוסף אברהם פיזם.
  • תקע בשופר גדול - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי ועד שיחות באנגלית, במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי מכון ממ"ש.
  • דבר מלכות לעם - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.
  • דבר מלכות מבואר - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.
  • דבר מלכות לטף - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: בעקבות המקדש הנודד על שיחת קונטרס בית רבינו שבבבל, ברגע האחרון על שיחת שבת פרשת בלק תנש"א. ומרדף אמיץ על דבר מלכות משפטים.
  • "דבר מלכות" (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת נחייג ונשמע.
  • מצגות - סיכום הדבר מלכות במצגת.
  • חדר בד"ם - עיתון העוסק בשיחות הדבר מלכות.
  • משוחחים בדבר מלכות
  • מדקדקים - עיתון העוסק בשיחות הדבר מלכות.
  • שיעורים בדבר מלכות - באתר קישור לאתר הגאולה.
  • מבחנים - על הדבר מלכות.
דבר מלכות וישב: "שהוא נעשה כמו העצם...מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל". בתמונה: כינוס השלוחים בצרפת


רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן אנחנו באים בקריאה לכל לומדי שיחות ה"דבר מלכות": בואו לעזור בהרחבת הפורטל, ובלהגדיל תורה ולאדירה, ושעל ידי זה נזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.