לדלג לתוכן

פרשת שמע ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
ל. ק. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|פרשת שמע ישראל|קריאת שמע}}
[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].
שורה 9: שורה 8:
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].  
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].  


וזהו כסדר ההמשכה של שם הויה ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}
וזהו כסדר ההמשכה של שם [[הוי"ה]] ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}


==כוונה==
==כוונה==
שורה 19: שורה 18:
{{להשלים}}
{{להשלים}}


== ראו גם ==
* [[פרשת והיה אם שמוע]]
* [[פרשת ציצית]]
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־21:08, 5 באפריל 2026

פרשת שמע ישראל

פרשת שמע ישראל עוסקת בקבלת עול מלכות שמים.

על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - יחוד או"א, תרין רעין דלא מתפרשין, ה' אחד - יחוד זו"נ. בשכמל"ו - יחודא תתאה.

ענין הפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת אהבה ויראה, הנמשכים על ידי ההתבוננות שמע ישראל כו'.

אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות תלמוד תורה, ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה המצוות.

וזהו כסדר ההמשכה של שם הוי"ה ב"ה. י"ה הן בחינת דחילו ורחימו. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.[1]

כוונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.

בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.

יחודא עילאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים