תהלים ע"ב

תהלים ע"ב לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ
א: לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. ב: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט. ג: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. ד: יִשְׁפֹּט עֲ‍נִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק. ה: יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים. ו: יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ. ז: יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ. ח: וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. ט: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ. י: מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ. יא: וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. יב: כִּי־יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ. יג: יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. יד: מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו. טו: וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ. טז: יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. יז: יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ. יח: בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. יט: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. כ: כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי.

תהלים ע"ב הוא המזמור ה-72 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ביום ההולדת ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72.

מזמור זה חותם את 'ספר שני' שבתהלים, ובשל כך מצורף אליו הסיום של הפרק, שאינו המשך ישיר לתוכן הפרק עצמו, אלא מופיע רק כחתימה של הספר כולו, "כלו תפילות דוד בן ישי".

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל עבור שלמה.

בחסידות

• וירד מים עד ים - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו.
• יהי פיסת בר בארץ - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, שעתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת, ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח לתקופה שניה בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם.
• כלו תפילות דוד בן ישי - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – יפרח בימיו צדיק

במסורת החב"דית השתמרו שני ניגונים הקשורים בפרק זה:

• ניגון שהתקבל כאחד מהניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א בשנת תשל"ג.
• ניגון שי"א בספר הניגונים מר' שלמה דער געלער, שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף.

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של הרבי.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק