לדלג לתוכן

יהי כבוד – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ל. ק. (שיחה | תרומות)
ל. ק. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.  
* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.  


== ראו גם ==
* [[פסוקי דזמרה]]
{{תפילה}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־20:10, 12 באפריל 2026

יהי כבוד הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מפסוקי דזמרה בתפילת שחרית, לאחר מזמור לתודה, ולפני אשרי יושבי ביתך.

תוכן

הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים בתנ"ך (בעיקר מספר תהילים), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. אדמו"ר הזקן מסביר[1] כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו".

בחסידות

  • יהי כבוד ה' - אדמו"ר הזקן מסביר[2] ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, בתורה אור[3] מסביר ש"כבוד" הוא בחינת המלכות המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.
  • ישמח ה' במעשיו - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים[4].
  • והוא רחום יכפר עוון - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מסדר ההשתלשלות, המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד שפסוקי דזמרה פועלים בתוך עולם העשייה שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת אשרי מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה[5][6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ אגרת הקודש, סימן י"א
  2. ^ אגרת הקודש, סימן י"א
  3. ^ פרשת משפטים, ד"ה "ואלה המשפטים"
  4. ^ אגרת הקודש, סימן י"א
  5. ^ ספר המאמרים מלוקט, כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")
  6. ^ ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב